פסק-דין בתיק ב"ל 34743-06-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) - להלן: " הועדה" אשר התכנסה בתאריך 19/5/13 ואשר קבעה בהחלטתה כי הנכות הצמיתה שנותרה למערער כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו בתאריך 2/3/06, הינה 10%.

עניינו של המערער הוחזר לוועדה בהתאם לפסק דין, שניתן ביום 8/3/13 במסגרת תיק בל. 14440-05-12 (להלן: " פסק הדין").

            במסגרת פסק הדין, נדרשה הועדה לפעול כך:

"..שתתייחס לשורות 11 ו - 12 של המסמך של ד"ר צ.סיגל אשר הודפס ביום 12/2/12 כאשר השורות האלה מתייחסות לתאריך 1/5/06 ואשר בהן נרשם כי:" כבר חשבו שייתכן שמדובר בנירופטיה סכרתית אבל נעשתה בדיקת EMG  התוצאה תקינה " ותשקול במנומק, על רקע מסמך זה האם יש מקום לשנות את קביעתה בנוגע ל"מצב קודם שאינו קשור בתאונה הנדונה".

2.         בהתאם להסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק הדין על סמך כתבי טענותיהם (ערעור אשר הוגש ביום 17/6/13 ; עיקרי טיעון מטעם המשיב, אשר הוגשו ביום 12/1/14 והתייחסות המערער לטיעוני המשיב, הוגשה ביום 21/1/14) והמסמכים שצורפו להם.

3.         להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערער:

            א.        הועדה לא בדקה את המערער.

ב.         הועדה לא בדקה מסמכים רפואיים עדכניים המשקפים את מצבו העדכני של המערער.

ג.         לא ניתן להבין, מפרוטוקול הועדה, מדוע קבעה למערער רק 10% ומדוע קבעה כי הוא סובל משיתוק חלקי בצורה בינונית.

ד.         הועדה לא פירטה ולא נימקה מדוע לא הפעילה את תקנה 15.

4.         להלן, בתמצית, טענות ב"כ המשיב:

א.        הועדה קיימה את הוראות פסק הדין ולאחר שעיינה במסמך של ד"ר סיגל, החליטה לשנות קביעתה הקודמת ולקבוע כי החולשה ברגל ימין קשורה לתאונה. כן החליטה הועדה לבטל את קביעתה הקודמת בדבר מצב קודם.

ב.         לענין טענת המערער באשר לכך שהועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים עדכניים - מדובר בענין שלא עלה בפסק הדין ולכן לא היתה צריכה הועדה לבצעו. מה גם שאם בידי המערער מסמכים עדכניים המלמדים על החמרת מצב, הוא רשאי להגיש תביעה להחמרת מצב ולא לצפות שהועדה, אשר התכנסה כדי לקיים את הוראות פסק דין, תידרש למסמכים העדכניים אשר לא נכללו בפסק הדין.

ג.         לענין טענת המערער באשר לגובה הנכות שקבעה לו הועדה - מדובר בענין רפואי המצוי בתחום סמכותה הבלעדית של הועדה, מה גם שמדובר בטענות שאינן קשורות לפסק הדין, שהרי גם הועדה בישיבתה הקודמת קבעה למערער 10% נכות והוא לא הלין על כך, אלא טען כנגד החלטתה לנכות את מלוא אחוזים אלו בגין מצב קודם.

ד.         לענין תקנה 15 - הועדה דנה בענין וקבעה שאין להפעילה כי המערער מסוגל לעבודתו.

ה.        לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה, אשר פעלה בהתאם לפסק הדין ולכן יש לדחות את הערעור.

5.         דיון והכרעה  

  א.                     על פי ההלכה הפסוקה, משמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה, על פי הוראות פסק דין, מוגבלת הוועדה בעבודתה להוראות פסק הדין בלבד.

ולענין זה ראה דב"ע נא/29-1 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ד,160,162 (1992).